<h1>הרוקח סימן קפ"ד</h1>
<h2>דף מא:</h2>
בריש מי שהוציאוהו אמר רב פפא פירות שיצאו חוץ לתחום בשוגג יאכלו לכל אדם במזיד לא יאכלו ואם חזרו חזרו להיתירן הראשון. ירושלמי פירות שיצאו לרשות הרבים וחזרו שוגג יאכלו במזיד לא יאכלו. ר' נחמיה אומר בין בשוגג בין במזיד לא יאכלו עד שיחזרו למקומן. המבשל בשבת שוגג יאכל במזיד לא יאכל. ובפ' אין צדין גוי שהביא דורון לישראל מותר בתוך ד' אמות שקיבל הפירות ובעיר כל העיר כד' אמות כרבא דשרא לכולא מברכתא, והא דתניא גוי שהביא פירות מבחוץ לתחום לא יזיזם ממקומו פירוש ארבע אמות.
<h2>דף מט:</h2>
ארבע אמות ואלפים אמה. כל אדם יש לו ד' אמות ואלפים כדאמרי' בפ' מי שהוציאוהו מי שבא בדרך וחשכה לו ואיכא ממקום רגליו ועד עיקר האילן תרי אלפי וד' אמות. וכן משמע בפ' בכל מערבין (דף ל"ה) נתגלגל חוץ לתחום ומסיק חוץ לד' אמות.
<h2>דף נה:</h2>
עיבור העיר ולא כרמים וגדרים. כשמודדין תחום העיר אלפים אמה לבד מן ע' אמה ושיריים מן העיר אם יהיו ב' עיירות או ב' כפרים ואין ביניהם יותר משבעים אמות ושירים הרי הן כמחוברין ויכול לילך כמה פרסאות כרב הונא דאמר נותנין קרפף לזה וקרפף לזה והלכה כדברי המיקל בעירובין וכן בפרק כיצד מעברין (נ"ז ע"ב) כל שאלו מכניס האמצעי ביניהם ואין בין זה לזה אלא קמ"א ושליש הוי כד' אמות ובפ' עושין פסין לבי כנישתא דדניאל תלתא פרסי על ידי מתוותא דבלען בתוך ע' אמה ושירים וכן כפרים הסמוכים זה לזה וכן בני אקטיפין ובני ארדשיר אבל בענין כרמים לא התירו דאמרינן בכיצד מעברין (נ"ב ע"ב) היו שם גדודיות גבוהות י' טפחים וגשרים ונפשות שיש בהן בית דירה וכו' ותניא (נ"ה ע"ב) אלו שמתעברין עמהם נפש שיש בה ד' על ד' אמות והגשר והקבר שיש בהם בית דירה ובית הכנסת שיש בו בית דירה לחזן. ובית ע"ז שיש בו בית דירה לכומרים. האוריאות והאוצרות שבשדות שיש בהן בית דירה. והבורגנין שבתוכו והבית שבים הרי אלו מתעברין עמה. ואלו אין מתעברין נפש שנפרצה משתי רוחותיה אילך ואילך וגשר וקבר ובית הכנסת ובית ע"ז האוריאות והאוצרות שאין בהן בית דירה ובור ושיח ומערה וגדר והשובך שבתוכה והבית שבספינה אין אלו מתעברין עמה הרי אעפ"י שראוין לדירה אין מתעברת עם העיר כל שכן כרמים ובורגנין אין מתעברות דהא משמע בפרק א' דסוכה (ג' ע"ב) בית שאין בו ד' על ד' אין מתעברות דבורגנין דווקא מתעברות בארץ אבל לא בחוצה לארץ כדאמר בפרק עושין פסין (כ"א ע"א) הלכך אם יש בתוך ע' אמה ושירים בורגנין שומרי פירות וכרמים אין לסמוך עליהם.
<h2>דף נז.</h2>
עיבור העיר ולא כרמים וגדרים. כשמודדין תחום העיר אלפים אמה לבד מן ע' אמה ושיריים מן העיר אם יהיו ב' עיירות או ב' כפרים ואין ביניהם יותר משבעים אמות ושירים הרי הן כמחוברין ויכול לילך כמה פרסאות כרב הונא דאמר נותנין קרפף לזה וקרפף לזה והלכה כדברי המיקל בעירובין וכן בפרק כיצד מעברין (נ"ז ע"ב) כל שאלו מכניס האמצעי ביניהם ואין בין זה לזה אלא קמ"א ושליש הוי כד' אמות ובפ' עושין פסין לבי כנישתא דדניאל תלתא פרסי על ידי מתוותא דבלען בתוך ע' אמה ושירים וכן כפרים הסמוכים זה לזה וכן בני אקטיפין ובני ארדשיר אבל בענין כרמים לא התירו דאמרינן בכיצד מעברין (נ"ב ע"ב) היו שם גדודיות גבוהות י' טפחים וגשרים ונפשות שיש בהן בית דירה וכו'. ותניא (נ"ה ע"ב) אלו שמתעברין עמהם נפש שיש בה ד' על ד' אמות והגשר והקבר שיש בהם בית דירה ובית הכנסת שיש בו בית דירה לחזן. ובית ע"ז שיש בו בית דירה לכומרים. האוריאות והאוצרות שבשדות שיש בהן בית דירה. והבורגנין שבתוכו והבית שבים הרי אלו מתעברין עמה. ואלו אין מתעברין נפש שנפרצה משתי רוחותיה אילך ואילך וגשר וקבר ובית הכנסת ובית ע"ז האוריאות והאוצרות שאין בהן בית דירה ובור ושיח ומערה וגדר והשובך שבתוכה והבית שבספינה אין אלו מתעברין עמה הרי אעפ"י שראוין לדירה אין מתעברת עם העיר כל שכן כרמים ובורגנין אין מתעברות דהא משמע בפרק א' דסוכה (ג' ע"ב) בית שאין בו ד' על ד' אין מתעברות דבורגנין דווקא מתעברות בארץ אבל לא בחוצה לארץ כדאמר בפרק עושין פסין (כ"א ע"א) הלכך אם יש בתוך ע' אמה ושירים בורגנין שומרי פירות וכרמים אין לסמוך עליהם.
